פרשת קדושים
פרשת קדושים היא פרשת השבוע השביעית בספר ויקרא. היא מתחילה בפרק י"ט פסוק א ומסתיימת בפרק כ' פסוק כז.
תוכן עניינים[הסתרה] |
[עריכה]נושאים בפרשה
פרשת קדושים היא מהפרשות עם המספר הרב ביותר של מצוות בנושאים שונים. על המכנה המשותף שלהן מעיד הפסוק הפותח את הפרשה:
- "וידבר ה' אל משה לאמר: דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם: קדושים תהיו, כי קדוש אני ה' אלהיכם". על פסוק זה אומר המדרש שפרשה זאת נאמרה במעמד הקהל, בנוכחות כל עם ישראל, מאחר שבפרשה זו יש יסודות תורה רבים.
בין המצוות בפרשה:
- מצוות שבין אדם למקום: איסור עבודת אלילים; שמירת השבת; איסור שבועת שקר; איסורי כלאיים ושעטנז.
- מצוות שבין אדם לחברו: הציווי "ואהבת לרעך כמוך"; מצוות כיבוד אב ואם; איסורי גניבה, שקר ורכילות; מצוות תוכחה ואיסור נקימה ונטירה; "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן".
- צדק חברתי: איסור הלנת שכר; איסור נתינת מכשול לפני עיוור; איסור על לקיחת שוחד; מצוות אהבת הגר; ציווי שלא לרמות במידות ומשקלות ("מאזני צדק").
- דיני מורא מקדש והקורבנות: זמני אכילת הקורבן; איסור פיגול
- מצוות התלויות בארץ: איסור עורלה; מתנות עניים (לקט, שכחה ופאה).
- איסור לנהוג כחוקות הגויים: השחתת הזקן, כתובת קעקע, פנייה לאוב ולידעוני; איסור על עבודת המולך.
- חזרה על איסורי גילוי עריות, שנכתבו כבר בפרשת אחרי מות.
(מתוך ויקיפדיה)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה